עשר שאלות אותן צריך לשאול לפני שעושים עסקים עם משפחה ו/או עם חברים

"עם חברים ומשפחה לא עושים עסקים "

"עזבי אותך עדיף לא להיכנס לזה"

" עסקים עם המשפחה – שום דבר בעולם לא שווה את זה"

אלה הן רק חלק מהתגובות אותן אני מקבלת כאשר אני אומרת לאנשים שאני יועצת ארגונית ואסטרטגית לעסקים משפחתיים.

לעומתם אחרים חושבים שאין דבר נפלא יותר מלעשות עסקים עם האנשים אותם אתה אוהב ואליהם אתה קרוב. אנשים השותפים לערכים שלך ושאיתם אתה יכול לצמוח ולגדול.

יש צדק בדברי המצדדים והמקטרגים. לכולנו ידוע שכל מערכת יחסים מורכבת מכוחות בנייה והרס וכי בשילוב בין מערכת היחסים המשפחתית למערכת היחסים העסקית - יש פוטנציאל להיות "שדה מוקשים" ו "רכבת שדים". המצריכים ניסוח כללים, שרטוט מפה והבנייה של מערכת ניווט אשר יסייעו לשותפים להתנהל ולנהל אותן בבטחה ולא ליפול למלכודות "המשפחה והעסק".

במטרה לעשות קצת סדר בדברים אספתי 10 שאלות אותן כדאי לברר לעומק עם עצמנו ועם בן המשפחה, החבר לפני שנכנסים לעסק משותף. בין אם מדובר בהקמה משותפת של עסק חדש או בעבודה במשותף בעסק פעיל.

1.האם אנחנו כאן מאותה סיבה?

• מה הן הציפיות מהעסק, להיות ברור וכן ( קודם כל לעצמנו ) אודות המטרות והציפיות מהעסק . האם רוצים להתרחב? לבנות משהו למשפחה לדורות הבאים? לבנות ולמכור?

• בעדר שקיפות ובהירות אודות הציפיה מהעסק אי אפשר יהיה להתנהל ביום יום לא כל שכן לתכנן את עתידו.

2. מה כל אחד מאתנו מביא לשותפות? מה הציפיות ההדדיות הגלויות והסמויות זה מזה .

• לשאול את עצמנו :למה אנחנו רוצים לעבוד עם החבר / בן המשפחה הספציפי הזה?

• מה אני מצפה שהאחר יביא לשותפות?

• מהי רמת האחריות והמחויבות של כל אחד מאתנו לעסק

• האם בחרתי לעבוד אתו כי אני מאמין ביכולות שלו? האם משום שאני דואג לו?

• איך אני לא בונה מערכת של ציפיות לא מדוברות

• איך אני לא צובע את היחסים החבריים/משפחתיים בוורוד ולא עושה אידאליזציה של היחסים .

• לתאם ציפיות - לדבר, לשוחח, לשמור על שקיפות זהו תנאי בסיס קטגורי ליציאה לדרך משותפת

3. סוג ההתקשרות הרצוי

• לברר יחד ולחוד מהו סוג ההתקשרות האופטימלי עבורנו.

• האם שכיר? אם שכיר איזה סוג של שכיר? תמיד שכיר?

• האם שותפים? אם שותף איזו שותפות? האם שותפות צומחת הגדלה עם השנים ובכפוף לקריטריונים שנקבעו מראש?

• האם יש לו "זכויות ממיוחדות" – זכויות יתר או מחויבויות מיוחדות הנובעות מהיותו בן משפחה/חבר?

• לנסח את סוג ההתקשרות בכתב ולהביא לאישור מוסדות העסק והמשפחה (כולל בני משפחה אשר לא עובדים בעסק)

4. איך מתמודדים עם פערים ביכולת לקחת סיכונים ועבודה בתנאי אי וודאות?

• בני אדם שונים מתמודדים באופן שונה עם מצבים של חוסר ודאות ולכל אחד מאתנו יכולת אחרת של לקיחת סיכונים .

• בין חברים המקימים עסק משותף יכולים הפערים ביכולת לקחת סיכונים ולעבוד בתנאי אי וודאות להיות לעיתים (לא תמיד ולא בהכרח) דווקא האיכות המיוחדת אותה מביא כל אחד מן השותפים לעסק. זאת כמובן בתנאי שמודעים לפערים ומדברים עליהם בפתיחות. כך גם בין בני משפחה המקימים את העסק יחד – זוג אחים למשל או זו זוג נשוי.

• אולם מה שיכול להיות יתרון במצב של שותפות שווה ( בניסיון , בגיל, בשלב בחיים..) יכול / עלול להיות חיסרון גדול כאשר מכניסים לעסק את דור ההמשך. הטעות הרווחת היא שהצעירים הם החדשנים ונוטלי הסיכונים. המצב בשטח מראה שלא תמיד הדבר כך. לא פעם דווקא הדור המקים, שהוא לרוב יותר יזמי באופיו יטה לקחת יותר סיכונים. גם התפקיד המשפחתי אב משפחה מול בן החושש מההשלכות של התנהלותו על יציבות העסק וההשפעה על האחים והמשפחה יכולים להסביר את הפערים

הרעיון הוא לדבר ולנסות לסנכרן בין דפוסי ההתמודדות וההתנהלות. 5. מה התפקיד של כל אחד?

• אחד היתרונות והחסרונות הגדולים של עסק משפחתי הוא העדר חלוקת תפקידים ברורה "אצלנו כולם עושים הכל" הניסיון מראה שזה אולי טוב כאשר העסק קטן אולם העדר הגדרות ברורות הופכת לנטל עם השנים. לכן מומלץ:

• להגדיר מראש ובמשותף את התפקידים ולנסח את הדברים בכתב!!

• להגדיר את התפקיד במותאם להשכלה, לכישורים וליכולות של בן המשפחה/החבר. "לא לשים מכשול בפני עיוור"!

• לעשות הבחנה בין התפקיד ריבוי התפקידים והכובעים – התפקיד הרגשי התפקיד בעבודה , התפקיד במשפחה.

6. כיצד מודדים ומעריכים את תרומתו ותפקודו של כל אחד מן השותפים?

• במשפחה ובין חברים אנחנו נוטים לטאטא ת הדברים מתחת לשטיח , נמנעים מברור ומשתדלים לא "לאמת ולהתעמת" – מקווים שהזמן יעשה את שלו והבעיה תיפתר.

• במקביל להגדרת התפקיד יש להבנות כים של מדידה והערכה. אשר יענו על השאלה. כיצד אני יודע שהעבודה נעשית בצורה מיטבית, מה הם התוצרים הרצויים , התפוקות הנדרשות. האם זוהי הערכה כמותית / איכותית.

• כיצד אני נותן משוב – חיובי או בתפקוד חסר/לקוי משוב אשר יהיה בונה ואפקטיבי ולא ביקורתי אישי ומקטין.

• את בניית הכלים כמו גם את מתן המשוב ניתן לבנות ולנסח בעזרת גורם מקצועי / חיצוני אשר יהיה חלק מובנה בתהליך.

7. איך שומרים על הפרדה בין האישי/משפחתי לעסקי?

• יצירת הסכמות מה מדובר היכן. בין בני משפחה – מה מביאים הביתה ומה לא.

• מודעות לשיח - מי מדבר אל מי בכל רגע – האם האבא מדבר עם הבן או שהמנהל מדבר עם העובד? האם השותף והמייסד עם השותף העתידי...

8. מה קורה במקרה של אי הסכמה? כיצד פותרים מחלוקות ?

• פתרון קונפליקטים ובעיות בכלל ובקרב בני משפחה וחברים העובדים יחד בפרט יכול להיות נושא מאתגר במיוחד שכן רגשות אישיים יכולים בקלות להתערבב עם החלטות עסקיות ולהפך.

• יש האומרים שפצעי הילדות הם העמוקים ביותר ושהם המנהלים אותנו לאורך חיינו הבוגרים. מסיבה זו עבודה עם בני משפחה יכולה להיות טעונה ונפיצה מאוד. לכן יש :

• להבנות מראש כלים לישוב סכסוכים וניהול קונפליקטים אשר יאפשרו לנהל את העסק המשפחה והיחסים עם החבר באופן מיטבי .

• לעגן את הכלים בכתב

9. מה עושים אם זה לא עובד, או אם "סתם" רוצים לעשות משהו אחר ?

• זוהי שאלה מאוד!! חשובה. והיא חייבת להישאל ממש בשלב ההתלבטות הראשוני של יצירת השיתוף/ היציאה לדרך משותפת.

• לפעמים רוצים לעזוב/ לשנות את אופי ההתקשרות עם העסק המשפחתי פשוט משום שרוצים שינוי בקריירה.

• כשחושבים על זה מבינים שמרביתנו לא נעבוד באותו מקום עבודה במשך כל חיינו. ובכלל, היום לעבוד באותו מקום לפרקי זמן ארוכים ,לא כל שכן – כל החיים אף נתפש כסוג של תקיעות

• אולם יציאה מעסק משפחתי ומעבר למקום עבודה אחד או "חלילה וחס" להקמת עסק חדש עלולה להיחשב כ"נטישה" "בגידה" עזיבה ...

• כיצד נגיב? מה נרגיש? איך נערך? כיצד זה ישפיע על המשפחה החברות? העסק? כל אלה שאלות אשר צריכות לעלות לדיון מראש תוך ניסיון להסדיר את אופני ההתמודדות.

• מטרת העלאת השאלות כבר בשלב התכנון וההקמה כפולה – האחת היא תדון בגלוי בשאלת לגיטימיות היציאה ובכך אולי תקטין את עומס השיח הרגשי ותבנה את המתווה הכלכלי והמבני והאופטימלי לשמירת העסק.

10. כיצד תראה תכנית ההעברה שלנו?

• תכנית העבר היא תכנית הנבנית בשלבים מוקדמים מאוד של יצירת השותפות ו או של הרצון / מחשבה להכניס שותף , בן משפחה.

• היא נוגעת בכל השאלות אשר נשאלו ובשאלות הנגזרות מהן – ציפיות, תפקידים, מדידה והערכה...

• היא מנסחת במשותף ובפתיחות כללים ונהלים

• ובונה מוסדות – כמועצה משפחתית ודירקטוריון .

• תכנית העברה טובה היא תכנית "נושמת" היכולה להשתנות עם השינויים העוברים על החברה החברות / שותפות והמשפחה

• ומלווה על ידי אנשי מקצוע