הון אנושי וניהול האושר
לא מזמן חגגתי עם חברים וותיקים את יום ההולדת השמיני של העסק המשפחתי שלהם. הייתי שם על תקן חברה, יועצת ו"מיילדת". הרעיון לעסק המשפחתי נולד בארוחת ערב אליה הוזמנתי לפני מספר שנים אצל טלי ושרון אותם הכרתי כאשר למדנו יחד לתואר שני בירושלים. (וזה היה עוד הרבה!!! שנים קודם) בעוד שטלי ואני המשכנו עד סיום התואר החליט שרון שהוא את העיקרון הבין – "עסקים לא לומדים, עסקים עושים" הוא אמר. עזב את הלימודים והקים עם שני חברים נוספים סטארט-אפ שלימים נמכר במיליונים רבים. שלא כמוני וכמו טלי שרון היה ירושלמי אמתי והבית שלו היה מקום המפלט שלנו. המקום בו אכלנו ארוחות שישי חמות כאשר נשארנו ללמוד בסופי שבוע וזכינו לחום ואהבה מהוריו, אחיו ואחותו המופלאים. הייתה זו משפחה ירושלמית חמה, תומכת ומפרגנת. אמא מורה, אבא עובד מדינה בכיר, שכירים, מעמד בינוני משכיל לא אנשים של כסף, בטח לא כסף גדול.
ופתאום אקזיט וכסף גדול, מאוד גדול. אני זוכרת שכבר אז שרון דאג מה תהייה ההשפעה של כסף גדול על חייו. איך זה ישפיע על המשך הקריירה שלו, על חינוך ילדיו אבל בעיקר חשש מפער שעלול הכסף לפעור בינו לבין ההורים האחים והאחות. האם הכסף יצור מרחק, האם יפגע בקשר ? בטקסים המשפחתיים? בחופשות המשפחתיות בארץ ובחו"ל? בטיולי האופניים? בקשר בין ילדיו לילדי אחיו? האם ישתנו נושאי השיחה...
באותה ארוחת ערב אמר לי שרון שהוא חייב למצוא דרך אשר תשמר את הקשר המיוחד של המשפחה שלו ותהווה דוגמה לילדיו, תנציח את המורשת עליה גדל – מורשת של תחומי עניין משותפים, אחריות הדדית ואהבה ."את מכירה אותנו – אני רוצה שהילדים שלי ושל אחיי ייהנו מאותה איכות של קשר שיש לנו האחים".חשבנו שיהיה נכון לשתף את משפחתו בחששות ולגלגל יחד פתרונות אפשריים. יחד נכנסנו לתהליך בו לקחו חלק בני המשפחה ובני/בנות הזוג ובמהלכו החליטו האחים להשקיע במשותף (כל אחד לפי יכולתו, שרון השקיע את חלק הארי) בהקמת עסק משותף – אשר ישמר את האהבה והכוח שהם מעניקים זה לזה .
כך נולדה - "חוות רוכבי האופניים" – חנות אופניים - טיולי אופניים – לימודי רכיבה לבעלי מוגבלויות ... האחים חילקו בניהם את האחריות הניהולית. שכרו עובדים ובנו מערך ארגוני המאפשר לכל אחד מהם להמשיך ולשמור על מקום העבודה שלו במקביל לתפקיד אותו הוא ממלא בעסק המשותף.
היום עובדים בחווה – מתנדבים, עובדים שכירים ובני משפחה המועסקים בחלקיות משרה ומנוהלים על ידי "פורום הניהול" המורכב מבני משפחה צעירים ובוגרים. "פורום הניהול" משמש כמצע גידול לבני המשפחה הצעירים בהכשרתם לעבודה מחוץ לעסק המשפחתי ולחיים של שיתוף. בני המשפחה הצעירים כולל הילדים של שרון ואחיו עובדים בו במהלך החופשות.
מה עמד בבסיס הרעיון ליצור עסק משפחתי?
לכאורה המשפחה של שרון היא לא מקרה קלאסי של משפחה שיש לה עסק משפחתי /הון כלכלי אותו היא מבקשת להעביר מדור המייסדים לדור השני, מדור אחד לאחר.
מה שביקשו שרון ואחיו לשמר ולהעביר הוא ההון האישי, המשפחתי - המורשת, הקשר, החברות.
שרון רצה להקים עסק משותף עם הוריו, אחיו ואחותו כדי להימנע מפגיעה אפשרית בקשר. המשפחתי .
המשפחה הביאה אתה לתהליך החשיבה אודות העסק החדש את ערכיה ואת המורשת שלה. המשאב הכספי / ההון של שרון אפשר למשפחה לתת משמעות חדשה להון האישי, לקשר ל DNA. להעניק לו מבנה ארגוני וכלכלי ולהפוך עושר של בן משפחה אחד לאושר ומשמעות לכל אחד מיתר בני המשפחה .
הנחת העבודה שלנו היא שה DNA המשפחתי ודיון מכבד אודות ערכי ומטרות המשפחה בהקשר המשפחתי והעסקי הם אלה שיכתיבו את האופן בו תבחר להתנהל ולנהל את עסקיה ומשאביה. וכי המשאב האנושי - רמת הקשר והמסורות המשפחתיות הם הנכס /ההון החשוב ביותר שיש לה.
מניסיון רב שנים אנו יודעים שהסיכון והסיכוי הממשי לשימור המשפחה, העסק וההון המשפחתי טמונים ב:
איכות היחסים שבין בני המשפחה
איכות התקשורת
היכולת ליצור שיתופי פעולה פנים וחוץ משפחתיים וארגוניים
האומץ לחלום ולבנות יחד באופנים חדשים, חדשניים ויצירתיים הנותנים מקום לביטוי אישי.
עבודה עם אנשי מקצוע בתחומים רבים ומגוונים
בניית מערך משילות - מוסדות משפחתיים ומנגנונים ארגוניים
כל אלה הם המפתח לשימור ההון המשפחתי המשפחה ולהעברה בין דורית יעילה ומוצלחת.