top of page
פוסטים אחרונים
ארכיון

על בחירה. בכורה. וDNA משפחתי


סיפור יוסף ואחיו הוא ללא ספק אחד הסיפורים המרתקים והדרמטיים שנכתבו. העובדה שנכתב לפני אלפי שנים מעידה כי בכל הקשור לרגשות ולהתנהלות רגשית לא השתנינו כל כך וכי ביחסים החברתיים שלנו ישנם בורות ובארות אליהם אנו ממשיכים ליפול או להיות מושלכים (ויש שיגידו מופלים או מושלכים). נדמה כאילו אנחנו לא לומדים מניסיון העבר ומהכרוניקה הידועה מראש של התנהלות הדברים.

אגדה אורבנית מספרת על קהל מתפללים בבית כנסת בזמן פרשת השבוע על יוסף ואחיו. כשרב הקהילה קורא בתורה ומגיע לנקודת הזמן בסיפור בה יעקב, אב המשפחה שולח את יוסף לראות מה שלום אחיו, קורא בקול אחד הילדים "יוסף, אל תלך, תזכור מה עשו לך בשנה שעברה". מה מנסה אותו ילד לומר לנו? מהו מוסר ההשכל? האם הילד אינו יודע את סופו של הסיפור? האם הוא שואל אותנו מדוע איננו לומדים מסיפור יוסף מהו המחיר היקר של אהבת הורים וקנאת אחים? מדוע מפנה הילד את קריאתו אל יוסף ולא בשלב מוקדם יותר של הסיפור אל יעקב, אשר אהבתו לבנו החולמני, בנה הבכור של רחל, אשתו המועדפת זרעה את זרעי הקנאה ? מדוע לא נזעק הילד כאשר מעניק יעקב ליוסף את כותונת הפסים מתנה היכולה להשתמע כבחירה?

מדוע אין אנו מצליחים להפנים את מה שכבר למדנו? מדוע אנו נופלים באותן מהמורות ביחסינו עם הזולת. ובעסקים משפחתיים - עם הורינו, ילדנו, אחינו....

מה קרה עם משפחת יעקב? – כמו משפחות רבות לאורך ההיסטוריה הם העבירו את הירושה מדור לדור. באופן טבעי רבים יותר היו המקרים בהם לא היה בכוחו / בגודלו של העסק לספק את צרכי כל בני המשפחה. לא פעם גבר הרצון / "ההיגיון" העסקי לשמר את העסק או המסורת - העדפת הבכור- על פני שימור המשפחה ונוצר מעגל כאב בו חלק מהמשפחה נותר תמיד מחוץ למעגל היורשים. וכך הירושה שהועברה מדור לדור הייתה מלווה בכאב.

יעקב, אבי המשפחה הוא השלישי בשושלת וטרגדיית הבחירה והבכורה נוכחת וצרובה בו. אביו יצחק, וסבו אברהם קיבלו (או תומרנו לקבל) החלטה הרת גורל אשר עיצבה את ה DNA המשפחתי - הענקת הבכורה וברכת ההמשכיות לבן אחד בלבד.

וכך היה יצחק לממשיכו של אברהם ויעקב לממשיכו של יצחק בבכורה, באשמה ובכאב.

סוגיית ההמשכיות הבין דורית היא אחת הסוגיות המורכבות והטעונות ביותר איתן מתמודדים בעלי עסקים.

מה אני מעביר – האם את העסק כמו שהוא, עסק פעיל אותו צריך להמשיך לנהל? האם אני מוכר את העסק ומחלק את התמורה בין ילדי? מהו ה"עסק המשפחתי" אותו אני מעביר - מורשת, מסורת משפחתית, תחושת שייכות? האם אני מעביר פלטפורמה לצמיחה אישית ומשפחתית או שאני מעביר נטל כלכלי ורגשי?

איך אני מעביר - כיצד אני מעביר את 'הדבר' בו בחרתי – עסק פעיל, מורשת. האם ילדי וילדיהם יהיו מחויבים לעבוד בעסק? האם העסק יוכל לפרנס את כל משפחתי. איך מעבירים ומשמרים מורשת? מה יחושו ילדי אם אמכור את העסק , האם יחושו הקלה או יחשבו שזו הבעת אי אמון שלי ביכולות שלהם לנהל את העסק?

אל מי אני מעביר – אל כל ילדי? אל אחד מילדיי? ואם לאחד מילדי אל מי מהם ואם אל כולם כיצד ומה משמעות הדבר, כולם יעבדו בעסק, כולם ינהלו את העסק?

איך אני לא חוזר על טעויות העבר, איך אני שומר על שלמות המשפחה?

את כל השאלות הללו כולן העלה בפני אהרון לאחר הרצאה שהעברתי ביום עיון בנושא העברה בין דורית. אהרון, יזם סדרתי שנכשל והצליח, נפל וקם, הקים ומכר מספר חברות. אהרון הוא גם בן לאב שהיה יזם חדשן ויצירתי אשר אש היזמות אשר בערה בעצמותיו טלטלה את משפחתו.

אהרון הבן הצעיר והאהוב 'נבחר' על ידי האב להמשיך את העסק המשפחתי. משום שהאב האמין שאהרון "קורץ מחומר של מנצחים" ושרק הוא יודע וידע לחלום בגדול, לקום וליפול. זאת ומצבו של העסק – אשר היה קטן ובקשיים היו הנימוקים הרציונאליים של האב להורשת העסק לבן אחד. אולם הבחירה גרמה לשבר וקרע עמוק בין אהרון לשני אחיו ולנתק ארוך שנים. נתק אשר השפיע גם על ילדיו של אהרון. זאת יחד עם העדר היציבות והטלטלות הכלכליות אשר עברה המשפחה הפכו את כל נושא ההמשכיות הבין דורית לנטל ולנושא הנתפס כ"תפוח אדמה לוהט".


אהרון וגילה אשתו חששו מההיסטוריה, הם רצו ללמוד ממנה ולעשות זאת אחרת. "הטייס האוטומטי" של אהרון רצה להכניס את הבת הצעירה והאהובה ("היא מזכירה לי את עצמי") לעסק ולגדל אותה כיורשת הבלעדית אולם קול ההיגיון קרא לו לעצור. גילה הטילה ווטו.

הצענו להם לכנס פגישה משפחתית ולברר עם הילדים מה עמדתם. הילדים (25 - 35) בפגישות הביעו חשש גדול מכניסה לעסק . עסק משפחתי סימל עבורם – חוסר יציבות כלכלית , קונפליקטים, אבדן המשפחה ותלישות. אף אחד מהם לא רצה לעבוד בעסק ו או לקבל אותו בעלותו. בחירה של אבא באחד מהם נתפסה כ 'צו 8' כקריאה המחייבת התגייסות והענות אך ממש לא רצויה. "לא רוצים להיות במצב של מלחמת קיום, מלחמה על הבית וחלילה בתוך הבית".

יחד איתם החלטנו שלא להכריע כרגע בשאלת ההמשכיות הבין דורית ולהתרכז בטיפול בפצעים המשפחתיים / עסקיים.

  • לייצב את העסק - לטובת העסק ולטובת השקט הנפשי של בני המשפחה.

  • לחשוף את הילדים אט אט לרזי העסק וסוגיית הבעלות - ללמד את הילדים בעלות וניהול.

היות שהיה בעסק הנוכחי אותו הקים אהרון פוטנציאל גדול ומשום שגם אהרון העיד על עצמו שהוא יותר יזם ממנהל החלטנו להכניס לעסק מנכ"ל חיצוני ואיש כספים אשר יבנו את הארגון ויעשו בו סדר מבני ופיננסי. האמנו שבכך נייצר את היציבות לה מייחלים העסק ובני המשפחה. כפועל יוצא של הכנסת אנשי מקצוע התפנה אהרון לעסוק בפיתוח העסקי, יזמות ויצירת קשרים. והעסק זכה בניהול מקצועי מצמח ומיצב.

במקביל

ניסחנו הצהרה משפחתית אשר התמקדה במשפחה כמשפחה וכמשפחה עסקית ובעסק כעסק משפחתי. ניסחנו מסמך MISSION STATEMENT - שמטרתו יצירת קונצנזוס, בהירות והפרדה ביחסי משפחה / עסק כמו גם ערכים וחזון. במקביל הקמנו דירקטוריון משפחתי אליו צרפנו דירקטור חיצוני שאינו בן משפחה .

במהלך עשר השנים שעברו מאז, עבדה המשפחה על חידוד החזון ועל הגדרה פורמלית של יחסי משפחה -עסק בדגש על העסק: כיווני ההתפתחות העתידיים, גובה ההשקעה המשפחתית בעסק , רמת המינוף והסיכון , העסקת בני משפחה, תגמול בני משפחה, הכשרת בני משפחה לבעלות ולניהול ועוד.

נכון להיום נכנס הבן האמצעי לעבוד בעסק כמהנדס במחלקת הפיתוח. הכניסה שלו הייתה טבעית ומבחירה אישית שלו. כניסתו לעסק לא נתפסת על ידי אחיו והוריו כסימונו להיות היורש היחיד ו / או המוביל. שכן המוסדות שנבנו במהלך השנים ייצרו את היציבות לה ייחלו העסק ובני המשפחה.

אהרון הגיע אלינו בזמן – לפני המשבר הוא קרא את הכתובת על הקיר והכיר את הפרשה. הוא לא רצה למצוא את עצמו קורא לקהל "יוסף, אל תלך, תזכור מה עשו לך בשנה שעברה". הוא זכר היטב מה הבחירה בו עשתה לו ולאחיו.

Comments


bottom of page